מאז שהתחלתי את Re.Gal, שמתי לב שחלק מהחברות שלי מתביישות לספר לי על הבגדים החדשים שהן קונות. הן מתחילות משפט ב"קניתי משהו מהמם ב…" ואז מפסיקות, מחייכות, מבויישות ואומרות "את תכעסי עליי" ורק אחרי שאני מעודדת אותן להמשיך הן מסיימות ב"זארה/שיין/אסוס".
עכשיו - אני לא מטיפה להן. רחוק מזה! אני באמת מאמינה שהדרך היחידה לעשות שינוי היא אם הוא מגיע מבפנים, מרצון אמיתי להתנהל בצורה אחרת - וזאת גם הדרך היחידה שבה זה יכול להישמר לאורך זמן.
אני משתדלת לחלוק בידע שלי, ולא להטיח אותו. משתדלת לעודד מה כן - ולא לכעוס על מה שלא. מדי פעם ברור שזה קשה. כשאתה חי באמונה כל כך שלמה במשהו - אתה רוצה שגם האנשים שאתה אוהב יאמינו. יראו את זה כמו שאתה רואה את זה. במיוחד כשאתה בטוח שמה שאתה יודע - זאת האמת האבסולוטית ואין אחת אחרת.
ולכן - אני חושבת שחשוב שאני אכתוב פוסטים כמו הפוסט הזה. חשוב להמשיך לחלוק את המידע הזה וגם את הדעה שלי בנושא - כדי שיותר ויותר אנשים יהיו מודעים ויוכלו לקבל החלטה מושכלת (ואולי לקרב אותם קצת לאמונה שלי…)
אז ככה: שבוע שעבר התפרסמה בגלובס כתבה על שופינג אונליין והאתרים הכי חזקים בארץ.
הכתבה התייחסה לחודשי הקיץ יולי אוגוסט והתבססה על נתונים של חברת "שופ אנליטיקס".
כמובן שהנתונים מושפעים מאוד מהמצב בארץ, מהקורונה ורוח התקופה.
באופן לא מפתיע בכלל - תופים תופים תופים - השחקנית המובילה בארץ היא לא אחרת מאשר שיין הסינית המחזיקה בשליש (!) מסך כל הרכישות בארץ. במקום השני אחריה - איך לא - אסוס, עם 19%. אחריהן (לפי הסדר) - נקסט, טרמינל איקס, זארה, רנואר, עדיקה ולבסוף קסטרו.
היו המון נתונים חשובים בכתבה - שאני ממליצה לקרוא אותה (שאף על פי שהיא עמוסה נתונים מספריים היא מעניינת וקלילה) כי היא נותנת תמונת מצב מאוד מעניינת לגבי עולם האופנה המשתנה, ואיך רואים את השינוי פה בארץ.
הנתון שהכי עניין אותי היה זה:
איפה סל הקניות הממוצע הגבוה ביותר וכמה פריטים יש בו? כלומר - איפה הישראלים מוציאים הכי הרבה כסף, ועל מה?
חשבתי שהמובילה תהיה אסוס, כיוון והם מציעים את המגוון הכי רחב של מותגים וטווח גדול מאוד של מחירים. אבל לא. מהנתונים של שופ אנליטיקס עולה שסל הקניות הגבוהה ביותר הוא באתר שיין - שהוא גם האתר המציע את טווח המחירים הנמוך ביותר.
אתם מבינים מה זה אומר?
זה אומר שנשים בארץ (אני לא מכלילה - נשים באמת אחראיות על 84% מסך הרכישות)
קונות בשיין הכי הרבה - בהכי פחות. והנתון הזה, אני חייבת לציין, מטריד אותי.
למה הוא מטריד אותי? שאלה טובה. כל כך הרבה סיבות.
אפשר להסתכל על הדבר הזה מכמעט כל היבט אפשרי - סביבה, תרבות, ערכים, חינוך.
עכשיו, אפשר לעצור פה ולחשוב - מה היא מגזימה? מדובר בכמה סריגים ואיזה מכנס - ולהמשיך לגלול.
ואפשר גם להמשיך לקרוא ולנסות להבין על מה אני מדברת. כדי להקל עליכם (ולעודד אתכם להמשיך) איגדתי בצורה מאוד מתומצתת את הסיבות שבגללן (בעיניי) כדאי להפסיק להזמין מאתרי אופנה מהירה. אז קבלו אותן:
6 הסיבות למה בעיני צריך להפסיק להזמין מאתרי אופנה מהירה
1. פגיעה בסביבה - טוב, מרוב שיש לי מה להגיד אין לי כבר מילים. אני חושבת שזה ברור בשלב הזה שאין אפשרות - פשוט אין אפשרות לייצר בגד כל כך זול - מבלי להתפשר על האיכות, על החומר, על הסביבה ועל האנשים שיצרו אותו. בכדי ליצור חולצה שעולה פחות מכוס קפה - מישהו אחר משלם את המחיר האמיתי. מי משלם? אנחנו! תושבי כדור הארץ. הבדים הסינטטיים, הצבעים, הכימיקלים, השינוע בין מדינות, הזיהום, תנאי העבודה במפעלים, החומרים הרעילים במקורות המים, שלא לדבר על הפסולת שהם מייצרים - גם בתהליכי הייצור וגם אחר כך, כשזורקים את הבגדים שלהם למטמנות…הפגיעה היא קטסטרופלית - והיא פה כדי להישאר.
2. פגיעה בחיי אדם - המשך ישיר של נקודה #1. חברות אופנה מהירה מייצרות לרוב בסין, בנגלדש והודו. תעשיית האופנה מספקת עשרות מיליוני מקומות עבודה במדינות האלו. נכון - מקומות עבודה זה חשוב, הכרחי - אבל לא בכל מחיר ולא בלי פיקוח. במפעלים האלה עובדים בעיקר נשים וילדים, לפעמים כבר מגיל 7. הם עובדים בתנאים קשים מאוד, שעות ללא הפסקה, במפעלים מתפוררים, ללא פיקוח על בטיחות, תנאים ושכר הוגן. מעבר לזה - הם בסכנה בריאותית גם אחרי שעות העבודה, כיוון שכל הצבעים והכימיקלים שמשתמשים בהם בייצור מחלחלים למקורות המים שלהם - מקומות בהם מלכתחילה מים נקיים זה לא מובן מאליו.
3. חינוך - איזה מסר אנחנו מעבירים כשאנחנו קונים משהו כל כך בזול בכמות כל כך גדולה, בידיעה שזה מזהם את כדור הארץ, ופוגע באנשים בתהליך? כשחברה מתמחרת את המוצר שלה כל כך נמוך, היא שולחת מסר שהמוצר הזה הוא חד פעמי. אם נמשיך להאמין למסר הזה ונעביר אותו הלאה - אנחנו מעודדים צד מאוד מכוער ולא אתי של תעשיית האופנה. אם על כל בגד שהיינו מזמינים מחו"ל הייתה מדבקה אדומה "נתפר בתנאי עבדות" או "זיהם מקורות מים בהודו" כמו המדבקות של "עתיר בשומן רווי" בסופר - האם גם אז היינו לוחצים על מקש הרכישה בכזו קלות?
4. זה בכלל לא כלכלי - התפיסה שלפיה אנחנו חוסכים כסף בזה שאנחנו קונים בזול - היא מוטעית וקצרת טווח. אם מסתכלים על אותה נקודת זמן בה הפריט נרכש - כן, הוצאנו פחות כסף. במצטבר - אנחנו קונים בגדים באיכות ירודה שמחזיקים פחות זמן, לעיתים הבגד מגיע ולא נראה בכלל כמו שפורסם, במידה לא הגיונית בכלל, ובסוף יוצא שאנחנו קונים יותר. כל הסכומים הקטנים האלה מצטברים לסכומים גדולים, מעבר לעלות האמיתית של הזיהום והפסולת שאנחנו מייצרים בכדור הארץ.
5. תרבות הצריכה האובססיבית - אתרים כאלה ממשיכים לעודד תרבות צריכה לא הגיונית ולא סבירה. הפרסומות שלהם קופצות בכל מקום ובכל הזדמנות, כדי ליידע אותך שיש פריטים חדשים. כל הזמן יש פריטים חדשים. ואכן - שיין מוציאה כ- 500 (!!!) פריטים חדשים ביום, והכל במחירי רצפה. בואי. תקני עוד. את צריכה עוד סוודר, את צריכה עוד ג'ינס. עכשיו ב72% (!!) הנחה. הם ממשיכים לפתות אותך, עוד ועוד - עד שאת מתפתה. זה לא סתם - הם יודעים מה הם עושים, ולרוב זה מצליח להם.
6. אחרון חביב וקצת אנדרייטד: אפס יצירתיות וחדשנות - זה לא סוד שאתרי אופנה מהירה הן לא חוד החנית של עולם העיצוב. לא מדובר במעצבים שיושבים סביב שולחן ומתכננים את קולקציית הסתיו המתקרבת. מדובר בצוותים של אנשים שכל מטרתם היא לשחזר ולהעתיק את מה שמופיע בשבועות האופנה ובקולקציות של מעצבים, בצורה זולה. אין פה עידוד ליצירתיות, אין פה חדשנות, אין פה אופנה באמת. יש פה ערימות על גבי ערימות של פוליאסטר וניילון. מה שנקרא - קוקו שאנל מתהפכת בקברה.
חברות שלי מתביישות לספר לי כשהן קונות בגדים חדשים.
הן לא מתביישות כי אני מטיפה להן, או כי הן חושבות שאני אכעס/אתאכזב. הן מתביישות כי הן יודעות שהגיע הזמן להתנהל אחרת. הן יודעות שבזה שהן קונות את הבגד הזה כל כך בזול - מישהו משלם את המחיר הכי יקר. והמישהו הזה - זה אנחנו.
בסוף כל השרשרת הזאת, נמצאים אנחנו - תושבי כדור הארץ. אנחנו שמייצרים, מזהמים, מעבידים, צורכים - וחוזר חלילה. הגיע הזמן לשינוי תפיסתי. שינוי אמיתי ועמוק - כי אנחנו במצב לא טוב.
חם לכם עכשיו? חכו לעוד עשר שנים. אם לא נשנה את דפוסי ההתנהגות שלנו, אם לא נתחיל להתנהל אחרת אנחנו מסתכלים קדימה לעתיד לא מזהיר בכלל.
יש המון דרכים להתחדש ולהנות מבגדים חדשים מבלי לפגוע בכדור הארץ - האהובה עליי היא כמובן מיחדוש!
בתור מישהי שאוהבת וחיה על יד שנייה, אני בכל זאת מאמינה שהדרך הכי נכונה להתחדש היא לקחת את מה שכבר יש לנו, ולעשות מזה משהו אחר! נכון, זה מצריך יצירתיות וקצת יכולת, ולא תמיד אפשר לעשות את זה לבד, אבל בשביל זה אני פה :) אם במקום למסור את הבגדים שאנחנו לא לובשות (ולקנות אחרים במקומם…) נשתמש בהם כדי ליצור בגדים חדשים - נוכל לצמצם משמעותית את כמות הפסולת שאנחנו מייצרים!
אז אם אתן גם רוצות לעשות שינוי, רוצות להתחדש מבלי לעשות נזק לסביבה, אני מזמינה אתכן אל העולם של Re.Gal - עולם בו הבגדים שכבר מאסתן בהם מקבלים חיים חדשים. תאמו איתי פגישת מחדוש, הזמינו פריט ייחודי בהזמנה אישית, או רכשו פריט מוכן מהאתר - לא משנה מה תבחרו - אני יכולה להבטיח לכן שזה כבר צעד אחד משמעותי וגדול בדרך לעולם נקי וירוק יותר.
בברכת התחדשות נעימה, מתחשבת וירוקה יותר לכולן 3>
Re.Gal